אלקטרומיוגרפיה (EMG): המדריך המקיף לבדיקה החשובה

אלקטרומיוגרפיה, הידועה יותר בראשי התיבות EMG (או בעברית: רשמת שריר חשמלית), היא בדיקה אבחנתית חיונית בעולם הנוירולוגיה והרפואה הפיזיקלית. בדיקה זו מעריכה את בריאותם ותפקודם של השרירים ושל העצבים השולטים בהם (הנוירונים המוטוריים). היא עוזרת לרופאים לאבחן מגוון רחב של מצבים נוירולוגיים ושריריים, החל מלחץ על עצב ועד למחלות ניווניות מורכבות. אם הופניתם לבדיקת EMG, או שאתם פשוט סקרנים להבין מהי בדיקת EMG, המדריך הזה נועד לספק לכם את כל המידע הדרוש.

נקודה חשובה: בדיקת EMG מורכבת לרוב משני חלקים עיקריים: בדיקת הולכה עצבית (NCS - Nerve Conduction Study) ובדיקת המחט (Needle EMG). לעיתים קרובות משתמשים במונח EMG כדי לתאר את שתי הבדיקות יחד.

מהי אלקטרומיוגרפיה (EMG) ולמה היא משמשת?

אלקטרומיוגרפיה היא טכניקה אלקטרו-דיאגנוסטית המודדת את הפעילות החשמלית בשריר. שרירים מייצרים אותות חשמליים זעירים כאשר הם מתכווצים, הן במנוחה והן בזמן פעולה. מכשיר ה-EMG קולט את האותות הללו באמצעות אלקטרודות ומציג אותם כגרף או כצליל, מה שמאפשר לנוירולוג לנתח את תקינות השריר והעצב המעצבב אותו.

הבדיקה משמשת בעיקר לאבחון מחלות שריר ואבחון מחלות עצב. היא יכולה לעזור להבדיל בין חולשת שרירים שמקורה בבעיה בשריר עצמו (מיופתיה) לבין חולשה שמקורה בבעיה בעצבים השולטים בשריר (נוירופתיה).

מתי צריך בדיקת EMG? רופא עשוי להפנות לבדיקת EMG אם אתם חווים תסמינים כגון:

• חולשת שרירים בלתי מוסברת
• נימול או תחושת עקצוץ בגפיים
• כאבי שרירים או התכווצויות
• שיתוק או קושי בתנועה
• דלדול שרירים (אטרופיה)

אילו מצבים רפואיים ניתן לאבחן באמצעות EMG?

בדיקת EMG היא כלי אבחוני רב עוצמה המסייע בזיהוי מגוון רחב של מצבים, ביניהם:

• מחלות של מערכת העצבים ההיקפית:
  • תסמונת התעלה הקרפלית ותסמונות לחץ עצבי אחרות (כמו לחץ על העצב האולנרי במרפק).
  • נוירופתיות פריפריות (פגיעה בעצבים היקפיים), כגון נוירופתיה סוכרתית.
  • תסמונת גיאן-בארה (מחלה אוטואימונית הפוגעת בעצבים).
  • רדיקולופתיה (לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה, למשל כתוצאה מפריצת דיסק).
• מחלות של הנוירון המוטורי:
  • טרשת אמיוטרופית צידית (ALS).
  • פוליו ותסמונת פוסט-פוליו.
• מחלות שרירים (מיופתיות):
  • ניוון שרירים (Muscular Dystrophy).
  • מיופתיות דלקתיות (כגון פולימיוזיטיס ודרמטומיוזיטיס).
  • מיופתיות מטבוליות.
• מחלות של צומת עצב-שריר:
  • מיאסטניה גרביס.
  • תסמונת למברט-איטון.

איך מתבצעת בדיקת EMG?

כאמור, בדיקת EMG כוללת בדרך כלל שני חלקים. משך הבדיקה הכולל נע בין 30 ל-90 דקות, תלוי במספר האזורים הנבדקים ובמורכבות המקרה.

1. בדיקת הולכה עצבית (NCS - Nerve Conduction Study)

חלק זה של הבדיקה מעריך את מהירות ויעילות העברת האותות החשמליים דרך העצבים. טכנאי או רופא יצמידו אלקטרודות מדבקה קטנות לעור מעל העצבים הנבדקים. אלקטרודה אחת תשלח גירוי חשמלי קצר וקל לעצב, ואלקטרודות אחרות יקלטו את התגובה החשמלית במורד העצב או בשריר שהוא מעצבב. הגירוי החשמלי עשוי לגרום לתחושת עקצוץ קלה או להתכווצות קטנה של השריר, אך לרוב אינו כואב. בדיקת הולכה עצבית מספקת מידע חשוב על תקינות העצב, מיקום הפגיעה (אם קיימת) וחומרתה.

2. בדיקת מחט (Needle EMG)

בחלק זה, הרופא מחדיר מחט דקיקה המשמשת כאלקטרודה ישירות לתוך השריר הנבדק. המחט קולטת את הפעילות החשמלית בשריר הן במצב מנוחה והן בזמן כיווץ קל ומבוקר של השריר. ייתכן שתתבקשו לכווץ ולהרפות את השריר מספר פעמים במהלך הבדיקה. החדרת המחט עשויה לגרום לאי נוחות קלה או לכאב רגעי, הדומה לזריקה תוך-שרירית. הרופא יבדוק בדרך כלל מספר שרירים, בהתאם לתסמינים ולהפניה. חלק זה של האלקטרומיוגרפיה מספק מידע על תקינות סיבי השריר עצמם ועל הקשר בינם לבין העצב.

EMG וכאב: חשש מכאב הוא דאגה נפוצה לקראת בדיקת EMG. חשוב לזכור שבעוד שחלק המחט עשוי לגרום לאי נוחות מסוימת, היא נמשכת זמן קצר יחסית בכל שריר. רוב הנבדקים מסתדרים עם הבדיקה היטב. שתפו את הרופא בחששותיכם.

הכנה לבדיקת EMG

ההכנה לבדיקת EMG היא פשוטה יחסית. הנה מספר הנחיות כלליות:

• יידוע הרופא: חשוב ליידע את הרופא המבצע את הבדיקה על כל מצב רפואי קיים, במיוחד הפרעות קרישה, נטילת תרופות מדללות דם (כמו קומדין, אספירין, פלביקס), קיום קוצב לב או דפיברילטור מושתל, או כל זיהום עורי באזור הנבדק.
• היגיינה: התקלחו לפני הבדיקה כדי להסיר שמנים טבעיים מהעור, אך הימנעו ממריחת קרמים, תחליבים או בשמים על האזורים המיועדים לבדיקה ביום הבדיקה עצמו. עור נקי מאפשר היצמדות טובה יותר של האלקטרודות וקליטה טובה יותר של האותות.
• לבוש: לבשו בגדים נוחים ורפויים שמאפשרים גישה נוחה לאזורים הנבדקים (לרוב גפיים). ייתכן שתתבקשו להחליף לחלוק בית חולים.
• תרופות: בדרך כלל אין צורך להפסיק תרופות קבועות, אך ודאו זאת מול הרופא המפנה או המכון המבצע, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות המשפיעות על מערכת העצבים או קרישת הדם.
• מזון ושתייה: אין הגבלות מיוחדות על אכילה או שתייה לפני הבדיקה.

מה קורה לאחר בדיקת EMG?

לאחר סיום הבדיקה, ניתן לחזור לפעילות רגילה באופן מיידי. ייתכן שתרגישו מעט רגישות או כאב קל באזורים שבהם הוחדרו המחטים, ותיתכן הופעת שטפי דם קטנים. תופעות אלו חולפות בדרך כלל תוך מספר שעות עד ימים. ניתן להשתמש במשככי כאבים ללא מרשם במידת הצורך.

הרופא הנוירולוג שביצע את הבדיקה ינתח את התוצאות וישלח דוח מפורט לרופא המפנה. הרופא המפנה ישוחח אתכם על משמעות התוצאות והשלכותיהן על המשך האבחון והטיפול. תוכלו לקרוא עוד על פענוח תוצאות EMG במאמר נפרד.

סיכונים ותופעות לוואי

בדיקת EMG נחשבת לבדיקה בטוחה מאוד עם מינימום סיכונים בבדיקת EMG. הסיבוכים נדירים וכוללים:

• כאב או רגישות מקומית באזור החדרת המחט.
• שטפי דם קטנים (המטומות) באזור הדקירה.
• זיהום (נדיר מאוד, שכן משתמשים במחטים סטריליות חד-פעמיות).
• פגיעה עצבית (נדירה ביותר).

הסיכון לדימום משמעותי נמוך מאוד, אך חשוב ליידע את הרופא אם אתם נוטלים מדללי דם או סובלים מהפרעות קרישה.

סיכום

אלקטרומיוגרפיה (EMG) היא כלי אבחוני חשוב ויעיל להערכת תפקוד העצבים והשרירים. היא מסייעת באבחון מגוון רחב של מצבים נוירולוגיים ושריריים, ומספקת מידע קריטי להכוונת הטיפול. למרות החשש הקל מאי נוחות הכרוכה בבדיקת המחט, מדובר בבדיקה בטוחה יחסית עם סיכונים מינימליים. הבנת תהליך הבדיקה, ההכנה הנדרשת ומה ניתן ללמוד מתוצאותיה יכולה להפחית חששות ולאפשר לכם לעבור את הבדיקה בביטחון רב יותר. אם יש לכם שאלות נוספות, אל תהססו לשאול את הרופא המפנה או את הנוירולוג המבצע את הבדיקה.

כתב ויתור: המידע במאמר זה נועד למטרות אינפורמטיביות כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. הוא אינו תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי מקצועי. פנה תמיד לייעוץ של רופא או ספק שירותי בריאות מוסמך אחר בכל שאלה שיש לך בנוגע למצב רפואי. לעולם אל תתעלם מייעוץ רפואי מקצועי או תתעכב בחיפושו בגלל משהו שקראת במאמר זה.